להטעין את הסוללה

הוא במילואים ואת מחזיקה כ"כ הרבה - שגרה, עבודה, בית.

מטפלת בכל מה שאת רגילה לעשות + מה שהוא בד"כ עושה.

לתפקד ולהחזיק, למרות שזה קשה, שזה לבד, שאת מתגעגעת.

וכשהוא חוזר הביתה, את רוצה להכיל, להיות בשבילו ושירגיש שאת מסתדרת אבל זה קשה.

זה קשה ודורש הרבה מאמץ וזה כבר לא יום-יומיים.

ומה שלומך את?